תביעות קורונה – הקרב על אירוע כוח עליון שווה לנפגעים עשרות מיליארדי שקלים

 

מלבד החולים בקורונה, בעלי עסקים קטנים ובינוניים ואף בעלי חברות קטנות כגדולות מצאו עצמם בין לילה במציאות שונה ומורכבת, ולא בגלל החשש לבריאותם אלא בעיקר מהמצוקה הכלכלית אליה נקלעו. אותו מגזר עסקי שחלקו התנהל בצורה זהירה, שקולה ואחראית מבין כי נמצא כעת בסחרור בלתי פוסק והיד עוד נטויה. מחד, הפיצויים שהמדינה מעניקה אין בהם כדי לכסות על הפגיעה האדירה ומאידך בשעה זו אין המדינה מתירה להגדיר את האירוע בצורה משפטית המאפשר הקלות חוזיות מתוקף כוח עליון.

 

אז אם גם חתמתם על חוזים (אולם אירועים, הסכם סחר, אספקת מוצר וכו') ואינכם יודעים האם ניתן לבטל חוזה, והאם הביטול תחשוף אתכם לתביעה משפטית בעתיד ומהם הצעדים שעליכם לנקוט, הנכם מוזמנים לעיין במאמר ובהמלצות, ולפנות למשרדנו לצרוך ייעוץ פרטני.

 

אז מה זה כוח עליון?

כוח עליון ובשמו הלועזי Force Majeure, מגיע הישר מהמשפט האזרחי הצרפתי ומופיע לרוב בחוזים מסחריים.קורונה ווירוס COVI19

זו הוראה חוזית שהוסכמה בין הצדדים, הנכללת בתוך הסכם ההתקשרות שמטרתה למזער את מידת האחריות של צד להסכם שלא יכול היה למלא את חלקו בגלל אירועים שהתרחשו ללא שליטת אחת הצדדים, או אפילו שני הצדדים יחדיו.

 

 אילו אירועים נכנסים תחת ההגדרה של כוח עליון?

חשוב לציין, כי אין כלל אצבע ברור ממנו ניתן לקבוע באם אירוע מסוים הוא כוח עליון או לאו. אנו יכולים להיעזר מפסיקות של ביהמ"ש מן העבר כדי לנסות ולבצע היקש למקרה הנוכחי, אך זו לא בגדר של עובדה מוגמרת, מאחר וכל מקרה נבחן לגופו. במקרים מסוג אלה ביהמ"ש בוחן את הסוגייה המשפטית באמצעות מבחן אובייקטיבי לבחינת האירוע והנסיבות שקדמו לו, וזאת מבלי שיש צורך לשמוע את עמדתם של הצדדים לחוזה.

  

אילו מקרים נכללים ככוח עליון?

מקרים של כוח עליון לרוב מתייחסים למקרים בהם קיימת חוסר יכולת לבצע את החוזה. לדוגמא מצבי מלחמה או מצבים הקרובים לכך (מבצעים צבאיים), אסונות טבע, שביתה לא צפויה, החלטות ממשלה וכו'. לרוב מדובר על מקרים שהצדדים לחוזה לא חזו את אותו אירוע מראש – מה שהופך את קיום החוזה לבלתי אפשרי או לשונה באופן יסודי ממה שהוסכם ולא ניתן לקיים את ההסכם.

מאחר והתפרצות מגפת הקורונה התרחשה באופן בלתי צפוי, צדדים לחוזים מסחריים עשויים להפעיל את ההגנה של כוח עליון ע"מ כדי להצדיק עיכוב או אי ביצוע של החוזה. לכן המונח כוח עליון הפך להיות לאחד המושגים הנפוצים בימנו, וכל צד לחוזה, בין אם זה שוכרי אולמות אירועים, משרדים, גני ילדים – מתמודדים עם השאלה מהי הדרך הנכונה לנהוג במישור החוזי.

 

האם מגיפה נחשבת ככוח עליון?

אם נביט אל עבר ההיסטוריה נוכל לראות שמגיפות מופיעות לעיתים קרובות ולמרות מגיפת SARS שהופיעה בשנת 2002 (8,096 בני אדם נדבקו ו- 774 מתים) או מגיפת האבולה שהתפרצה בשנת 2014 (10,000 בני אדם נדבקו ו-4,951 מתים) היה בהחלט מצופה מצדדים לחוזה לכלול התייחסות לאירועי מגיפה.

לאור מקרי העבר וכפרקטיקה מקובלת משרדנו נוהג לנסח חוזים מסחריים עסקים רבים ולכלול התייחסות למקרים של חוסר שליטה וזאת על מנת לכמת ולמזער את הסיכון – אך אין כל ספק שאירוע זה חורג בעוצמתו וכולל צווים ותקנות חירום שהמשק לא ידע שנים רבות.

לאור המספרים הבלתי נתפסים של מספר בני אדם שמתו או נדבקו, אנו סבורים כי לא יהיה מנוס מלהכריז על מגיפת הקורונה ככוח עליון.

 

אלו הוראות חוק הוצאו על ידי הממשלה?

מנכ"ל משרד הבריאות הוציא את צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020; צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020; צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בית חולים) (הוראת שעה), התש"ף-2020 – הוראות חוק אשר מלמדות על הלך הרוח של הממשלה בטיפול והתמודדות עם מגיפת הקורונה, מה שככול הנראה ישפיע על ההחלטה לקבוע כי מדובר בכוח עליון, וכל צד שקבע כי החלטות ממשלה יוגדרו ככוח עליון נמצא כעת בצד הבטוח.

 

כיצד מוגדר כוח עליון בחוזה?

בכדי להשיב על שאלה זו, יש לקרוא את החוזה שנכרת בין הצדדים, ולעיתים אף נבקש לעיין בנסיבות שקדמו לכריתת החוזה, כדי ללמוד על הלך הרוח של הצדדים, טרם החתימה.חתימה על חוזה

ישנם חוזים שנוסחו בצורה כללית והשימוש בכוח עליון לא בא לידי ביטוי בצורה ספציפית,

כלומר הצדדים הגדירו אילו אירועים יכללו תחת כוח עליון ולא יפגעו בקיום החוזה ו/או יעניקו הגנה בעת אי ביצועו. לצורך הדוגמא, במידה וחוזה כולל הוראה כי מגיפה היא בגדר כוח עליון, אז נגיף הקורונה שהוכרז כמגיפה על ידי ארגון הבריאות העולמי מבהיר בצורה די ברורה את משמעות ההסכם – מאחר היתה קיימת הסכמה עוד בטרם פרצה המגיפה.

 

מה ההשלכות של הכרזה על נגיף הקורונה ככוח עליון?

  1. אם קיימת אי-אפשרות קבועה בהסכם לביצוע, עשוי ההסכם להתבטל רטרואקטיבית, כלומר הצדדים מוחזרים לנקודת הזמן בה הם היו לפני החתימה.
  2. אם אי אפשר לבצע בעתיד, יתכן וההסכם יסתיים ללא צורך לקיימו.
  3. אם קיימת אי-אפשרות חלקית לבצע, היקף ההסכם עשוי להיות מופחת בהתאם.

 

האם מוטלת אחריות על צד הטוען לכוח עליון?

נטל ההוכחה לטענה כי מדובר בכוח עליון מוטלת על הצד המבקש לזכות בהגנה זו ועל צד הטוען לאי יכולת לבצע את חיוביו בהתאם להסכם, לעשות כל מאמץ סביר כדי להימנע מהפרת החוזה. מאמצים אלו יכולים להכריע את הכף וללמד על מידת תום הלב בעת קיום החוזה.

אז מה קורה בשוק הנדל"ן?

החשב הכללי באוצר מיהר לאחרונה להכריז כי מגפת הקורונה אינה אירוע של כוח עליון ועל הקבלנים לעמוד בהתחייבויותיהם לרוכשי הדירות ולא יוכלו להיאחז בסעיפים שמאפשרים להם דחיות חריגות. לסעיפים הללו יש משמעות כלכלית גדולה מאוד, היות וכל חודש של דחייה במסירת הדירות ללא פיצוי, מעבר למסגרת החוק, שווה הרבה מאוד כסף לקבלנים.

חשוב לדעת, כי בענף הבנייה בד"כ החוזים מוגדרים כך שאירוע מלחמה או אירוע המוגדר ככוח עליון הוא כזה המאפשר לקבלן לקבל החרגה מדרישות החוזה ולעכב את מסירת הדירה.

 

האם ניתן להגדיר את הקורונה כאסון טבע? האם הקורונה היא אירוע כוח עליון?

אנו צופים כי לאחר החזרה לשגרה בתי המשפט יוצפו בעקבות מגפת הקורונה ואף יזכו לשם "תביעות הקורונה".מפת התפשטות וירוס הקורונה

בתי המשפט יצטרכו להחליט האם ניתן להגדיר את וירוס הקורונה ככוח עליון וכאירוע שבאופן משמעותי חריג ולא היה ניתן לקיים את ההסכם, ולהחלטה זו משמעויות כלכליות אדירות, בעיקר על חוזים רבים במשק, ביטוחים, הסכמים ותקנות, לכן אנחנו צפויים לאחד מהקרבות המשפטיים הכי משמעותיים שיהיו בישראל בזירה הכלכלית.

 

ברמת העובדות, התרחש בישראל אירוע שיתוק המגזר העסקי שמשתווה למלחמת יום הכיפורים. מוסדות, עסקים וגופים שפעלו גם ב-1973 וגם כיום טענו כי המצב דומה לאותה המלחמה.

 

מה משמעות ההחלטה לא להכיר במגפת הקורונה ככוח עליון?

המשמעות היא רחבת היקף ובעתיד אירועים חריגים מאוד, בקנה מידה ארצי ייתלו בפסיקות הללו.

עניין נוסף הוא למעשה יצירת מצב של חוסר משמעות לאותם הסעיפים בחוזים, שהרי אם מתרחש אירוע מאוד קיצוני וחריג שלא מייצר תוקף לסעיף, אזי שיש פגיעה באמינותם של חוזים וביכולת לסמוך על סעיפים שמייצרים הגנות במצבים חריגים. כך או כך, ההחלטה תגיע ככל הנראה לפתחו של בית המשפט העליון והדיון עליה יהיה מעמיק ונוקב, היות ויש לה משמעויות כלכליות גדולות מאוד לשני הצדדים.

 

מהן ההמלצות המעשיות?

  1. יש לעיין בהסכם בדגש על ההוראות המתייחסות לכוח עליון, ולבדוק אילו אירועים וביטויים נכללו בהוראות אלו.
  2. יש לצור קשר עם הגורמים הקשורים לחוזה לנהל עימם מו"מ ולהגיע להסכמות עד כמה שניתן, כדי לייתר הליך משפטי כדי להכריע בסוגיות שבמחלוקת והכרעה בניגוד להסכמה היא לא בהכרח הדבר רצוי. אנו ממליצים למצות שלב זה עד תום ואף להסתייע בבעלי מקצוע מתאימים.

 

הכתבה התפרסמה גם בעיתון TheMarker בתאריך 19/4/2020:

כתבה themarker קורונה

 

משרד עו"ד אמון, עוסק בהרחבה בדיני חוזים, על ידי ייעוץ ללקוחות המבקשים לקבל סיוע משפטי בתחום. במידה ויש לכם שאלות, הנכם מוזמנים ליצור קשר כדי לבדוק את מעמדכם המשפטי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *