האם כונס נכסים שמונה מכוח חוק הוצאה לפועל יכול לתבוע פירוק שיתוף במקרקעין וזאת למרות שהוא אינו בעל זכויות במקרקעין?

כדי לענות על השאלה, נביא בפניכם דוגמא שיכולה להמחיש את מורכבות הדברים ומראש נדגיש כי נושא זה נמצא במדרג מורכב יותר מכפי שמוכר לציבור הרחב, אך מצאנו לנכון להביא אותו בפניכם כי יש סיכוי סביר שמאמר זה יוכל לסייע לרבים אשר נאלצים להתמודד עם מצבים אלו:

דוגמא

בני זוג נשואים רכשו דירת מגורים המוחזקת בבעלות משותפת בידי הבעל והאישה. לימים נקלע הבעל למשבר כלכלי ואף ניתן פסק דין כנגדו לטובת שלושה נושים. במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח כנגד הבעל, מונה כונס נכסים אשר ביקש לפרק את השיתוף בדירה לצורך מכירתה ולהעביר לידי הנושים את כספם.

האישה שהינה בעלת מחצית הזכויות בנכס, התנגדה לפירוק השיתוף וטענה כי במידה ויוחלט על פירוק השיתוף, היא תאלץ בסופו של יום להתפנות מהבית על לא עוול בכפה.

סמכות כונס הנכסים

כונס הנכסים הינו בעל תפקיד המתמנה על ידי רשם ההוצאה לפועל וסמכויותיו קבועות בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל: "כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה ראש ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב".

ובכן, בעיון בסעיף לעיל, ניתן לראות כי תפקידו של הכונס הוא להיכנס בנעליו של החייב (במקרה שלנו זה הבעל) ולמכור את הדירה ולהשיב את הכספים לנושים (האנשים להם חייב הבעל את הכסף).

מאחר וכפי שצוין כי יש בסמכותו של הכונס להביא לסיום השותפות בנכס, על בית המשפט לשקול, טרם הוצאת הצו, את כלל השיקולים הרחבים ובין היתר לאזן בין הזכויות, כלומר בין זכותם של בעלי הנכס לבין זכותם של הנושים המבקשים להשיב את כספם.

הבעיה שמתעוררת במקרה שלנו, היא האם יכול הכונס להביא לפירוק השיתוף במקרקעין למרות שסמכות זו לא נקבעה במפורש בחוק? מה גם שכל תכלית פירוק השיתוף, כפי שצוין במאמר המבוא שנועד להניע את השוק המקרקעין ולמנוע קיפאון- אינה מתקיימת במקרה שלנו, מאחר ובעלי הזכויות (בני הזוג) אינם מעוניינים לפרק את השיתוף והפעולה נעשית בניגוד לרצונם.

איזון בין זכויות

ככול שנעמיק בנושא נוכל לראות כי ישנם יתרונות בולטים לשימור יחסי השיתוף, כגון יתרונות חברתיים וכלכליים. מעבר לכך, נוכל בהחלט לקבוע כי , עתיד להיגרם לאישה נזק, למרות שאינה בעלת זיקה ישירה לחוב, נזק הפוגע בזכות הקניין שלה.

לסיכום, ככול הנראה בית המשפט יתן ידו ויאפשר את מכירת הדירה לכל המרבה במחיר, אך השאלה המרכזית בנושא תקבע האם תימכר הדירה כ"פנויה" או "תפוסה" בהתאם לחוק הגנת הדייר, מה שבהחלט ישפיע על שווי המכירה ואף על כדאיות העסקה. לשם השלמת הנושא, ברוב המקרים שווי של דירה תפוסה הוא בדרך 50% מערכו בשוק.

מאחר וחוק הגנת הדייר הוא נושא מרכזי בפני עצמו, נדון על כך במאמר הבא בסדרת המאמרים בנושא פירוק שיתוף במקרקעין.

משרד עו"ד אמון מלווה לקוחות המבקשים לממש את זכויותיהם בנכסים בהם קיימות מחלוקות ומסייע במתן המלצות משפטיות, בייחוד במקרים בהם קיים קשר משפחתי בין הצדדים, וזאת על מנת לפתור את הסכסוך בדרכי נועם במטרה להימנע מנקיטת הליכים משפטיים שלא לצורך.

מאמרים בנושא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *