בתאריך 16.4.2020 התקבלה החלטה בבית המשפט השלום על ידי השופט דניאל הורוביץ, הקובעת כי לא ניתן לעצור את חילוט הערבות שהוגשה על ידי חברת פ.ל.א.ר ניהול נכסים בע"מ (משכירת הנכס), לאור אי תשלום דמי השכירות בתקופה משבר הקורונה.

לשיטתו של השופט הורוביץ: "גם אם קורונה אינה מילת קסם אין ספק כי הימים אינם ימים רגילים", וקבע כי אין כל סיבה לעצירת חילוט הערבות הבנקאית באומרו "מדוע דמה סמוק יותר מדמה של המשיבה ומדוע הנזק שייגרם לה מתשלום דמי השכירות במועד, גדול יותר מהנזק שייגרם למשיבה מדחיית תשלום דמי השכירות ופריסתם".

החלטה זו בהחלט הכתה גלים, מאחר ומדינת ישראל והעולם כולו חווים משבר כלכלי עמוק עם השלכות רחבות היקף בכל הנוגע לזכויות חוזיות של הצדדים.

והנה עוד לא התייבש הדיו על הנייר ובבית המשפט השלום בירושלים מפי כבוד השופטת בלהה יהלום, התקבלה החלטה שונה הקובעת כי בסיטואציה דומה שהניבה החלטה הפוכה, שעצרה את חילוט הערבות הבנקאית על ידי משכירת הנכס.

השופטת יהלום התייחסה להחלטה של השופט הורוביץ באומרה:

המשיבה הפנתה לה"פ 20-04-12741 רב בריח תעשיות בע"מ נ' פ.ל.א.ר ניהול נכסים 15 בע"מ ואח' (החלטה מיום 20.4.16) ולכך שבקשה דומה בהליך הנ"ל נדחתה.

קראתי ודעתי בעניין שונה. גם אם "קורונה אינה מילת קסם", אין ספק כי הימים "אינם ימים רגילים" כבלשונו של כב' השופט י.עמית בבג"ץ 20/2435 ידידיה לוונטל ואח' נ' בנימין נתניהו ראש הממשלה ואח' (החלטה מיום 20.4.7): מגפת הקורונה מותירה את חותמה בכל תחומי החיים. מאז התפרצה המגיפה בדצמבר 2019,מתמודדות מדינות העולם עם הנגיף המתפשט במהירות, שהותיר אחריו נכון להיום שובל ארוך של למעלה ממיליון חולים ורבבות מתים. מקומה של ישראל במאבק זה לא נפקד, ולמרבה הצער, נכון לכתיבת שורות אלה, בישראל ישנם כבר למעלה מ 9000 חולים מאובחנים ועשרות נפטרים. בהיבט המשפטי, המגפה מוליכה אותנו בארץ לא זרועה, במחוזות ובמשעולים חוקיים וחוקתיים שלא שיערו ראשונים ולא חזו גם רואי השחורות…

מאז חלפו 12 יום ונכון לכתיבת שורות אלה, ישנם בישראל כבר למעלה מ- 13,000 חולים. בשעה שמהדורות החדשות נפתחות מדי ערב בספירת מתינו, ורוב מדינות העולם חדלו משגרתן ומניין הנספים עולה מיום ליום, ובמיוחד כאשר כל המסעדות במדינת ישראל, ובתוכן המבקשת, סגורות זה למעלה מחודש ועד להודעה חדשה שאינה צפויה להתקבל למצער בשבועיים הקרובים, כך שלמעשה המדינה אינה מאפשרת למבקשת לנהל את עסקיה בשום צורה שהיא, ניתן היה לצפות להתנהלות אחרת, ולכל הפחות, לכך שהמשיבה תפעל בהתאם לתנאי הסכם השכירות שמכוחו מבקשת היא לממש הערבות. זאת לא נעשה, היות והמשיבה לא פעלה בהתאם  להסכם השכירות ולא מסרה למבקשת התראה בת 14 יום, כאשר גם הפרשנות לאותם 14 יום עוד מצריכה בירור, האם מניין ימי פגרת הפסח ופגרת החירום הנוכחית נמנים במניין ימים אלו, אני מוצאת כי יש מקום להיעתר לבקשה".

סיכום

לעניות דעתנו, השופטת יהלום בהחלטה אמיצה לא היססה לפסוק כנגד משכירת הנכס, ונעתרה לבקשת השוכרת. שכן, אין כל בסיס לשלם לוגי ומשפטי לשלם דמי שכירות בזמן שאין גישה למושכר והשוכר לא יכול לעשות בו שימוש.

אנו תומכים בהחלטה ועד שהמחוקק לא יתערב, לרבות הבעת עמדה של היועמ"ש אנחנו נראה הצפה של מערכת המשפט באותו נושא.

חשוב לציין, כי ההחלטה שהתקבלה בבית המשפט השלום בתל אביב, לא התייחסה לנושא סיכול החוזה והתמקדה בעיקר בעצמאותה של הערבות הבנקאית ובמעמדה האבסולוטי, ולא עלה בידי רב בריח להוכיח את טענתם.

באשר להחלטה בבית המשפט השלום בירושלים, כבוד השופטת יהלום ייחסה חשיבות למגיפת הקורונה ולמצב במדינת ישראל – מה שהיה חסר ומתבקש בפס"ד של השופט הורוביץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *